המלצה לספר: האוהל האדום/ אניטה דיאמנט
יש ספרים שלא שוכחים, האוהל האדום הוא ספר כזה.
למרות שקראתי אותו מזמן,ואני לא זוכרת כבר את כל הפרטים,החוויה של הקריאה וגם המשמעות שהספר נתנה לחיי ולעבודתי,ממשיכים ולא נשכחים. ואולי אפילו אעיז ואומר שהספר נתן לי תקווה, אישור לחלום, וכמובן פתח לעוד דמיון.
אין ספק שכך קרה לעוד נשים רבות וגם לגברים, אחרת הספר הזה לא היה הופך לרב מכר עולמי שתורגם ליותר מעשרים שפות,ואפילו הפך להצגה.
ומעבר לזה המושג האוהל האדום,פשוט הפך למושג שכולנו כמעט מכירות...וחולמות שגם לנו יהיה איזה אוהל אדום, אפילו פיסת בד אדומה להתחבא בתוכה בימים האלו של הווסת ("ווסת", כך נכון לומר,ולא "מחזור", אלו ימי הדימום,המחזור הוא כל החודש למעשה)
ואולי דווקא כי אין לנו אוהל אדום, ואחוות מעגלי הנשים אמנם תופסת תאוצה, אבל עדיין זהו לא מעשה שבשגרה אצל רובנו, אולי דווקא בגלל זה אנחנו משלימות את החסר בתוך דפי הספר ובדמיוננו...
ואין ספק שבזכות הספר הזה אכן התרבו מעגלי הנשים והפעילויות הקשורות לימי הדימום שלנו ובכלל לטקסי קבלת המחזור החודשי לראשונה וקבלת הווסת בכל חודש.
בכל מקרה הספר עוסק למעשה בסיפור תנ"כי על דינה ועל אחיה, על תקופה רחוקה ,כנענית, ובעצם הוא פרי דמיונה של המחברת,שאמנם התבססה על הסיפור המקראי אך למעשה המציאה את רוב הדברים, כך היא אומרת בעצמה
אבל אנחנו הנשים,וגם כמה גברים , אמצנו את העולם הזה לליבנו...
וגם אם לא נחזור אל האוהל האדום,ואל הטקסים לאלות ,ולמעגלי הקדושה והטהרה של הנשים, בכל מקרה כדאי לקרוא את הספר ולראות מה כן ניתן לאמץ לתוך חיינו בימנו אנו,מה יישאר תמיד רלוונטי, בכל תקופה. כי עדיין אנו הנשים מקבלות את דם החיים, ועדיין יש באפשרותנו ללדת ולהביא חיים לעולמנו. ועדיין אנו אוהבות לשתף,לספר,להקשיב זו לזו,וגם זקוקות לתמיכה ההדדית הזו. עדיין. ואולי אם נשכיל למצוא את הדרך המתאימה לקיים את התמיכה הזו גם עכשיו נזכה ונהנה מכל העולמות...
ובעיקר אני ממליצה, אחרי שתקראו את הספר,להקשיב לעצמכן (וגם לעצמכם) וללמוד את גופכן,את צרכיכן,את רצונותיכן, ולמצוא לכן את "האוהל האדום" שלכן. את הדרך המתאימה לכן לקבל את "דם החיים",להודות לו ולגופכן,ולאפשר זמן של הקשבה בחייכן. לא רק בימי הווסת,בכלל...
שיר "האוהל האדום שלי"- מופיע בהמשך
האוהל האדום שלי / ענת הר-לב אור
האוהל האדום שלי היום
הוא שמיים תכולים במרום
ועלים ירוקים מכל עבר
ומים זורמים מתחת לגשר
וציוץ וחדוות ציפורים
וקולותיהם של שאר בעל החיים
ואדמה חומה וחמה
והשקט וההקשבה לדממה
באוהל האדום שלי היום
נפגשתי עם עצמי פתאום
בהתבוננות לנשימה
בכתיבת הנשמה
ומרגוע לגופי על פני האדמה
