|
המלצה לספר: ברכות סבי / רחל נעמי רמן (הוצאת "מודן" )
סיפורים של עוצמה, מסירות ושייכות.
אני אוהבת ספרים כאלו שכיף וקל לקרוא, אך יחד עם זאת מעניקים חומר למחשבה ודרך הסתכלות מחודשת על הדברים הפשוטים והרגילים בחיינו. גם צורת הכתיבה בסיפורים קצרים מאפשרת (לפחות לי) לקרוא כל פעם קצת ועדיין ליהנות מהקריאה (ככה אני לא צריכה לנסות לזכור מי הגיבורים ואיפה הייתי...)
ד"ר רחל נעמי רמן,זכתה לחינוך חילוני ומדעי והפכה לרופאה, אך היא לא שכחה את המורשת של סבה. היא הייתה רק בת שבע כשנפטר, אך הזמן שבילתה במחיצתו הטביע בה מסרים רבים ודרך הסתכלות מעמיקה ואחרת על החיים... סבה היה רב אורתודוקסי ועסק בקבלה. חלפו שנים רבות עד שלמדה לחבר בין שני העולמות המנוגדים- עבודתה כרופאה וברכות סבה.
בחייה המקצועיים היא מטפלת במחלות כרוניות וסופניות ופוגשת מידי יום במצוקות החיים. ושם היא חוזרת לחוכמתו של סבה, לכוח הריפוי שבברכה, לריפוי הלב והנפש. רמן בעצמה מתמודדת עם מחלה ממושכת, ורואה את המחלה והשלכותיה משני הצדדים. מתוך עמדה זו נכתבים סיפוריה.
הנה קטע קצר מתוך אחרית הדבר בספר:
"לפני שנים שלח לי ידיד מאנגליה כרטיס עם ציטוט מברכת חג המולד של המלך ג'ורג' החמישי לעמו. את הכרטיס קיבלתי זמן קצר לאחר שאמי, שהייתה זקנה וחולה מאוד, באה אלי מניו יורק לחיות איתי את שנותיה האחרונות. היא אהבה את הכרטיס ושמרה אותו בארנקה. במהלך מחלתה הסופנית הוא ניצב על שולחן הלילה שלה והיה שם גם ביום מותה. מסגרתי אותו, וכעת הוא נמצא במטבחי. וכך הוא אומר:
אמרתי לאיש שעמד בשער השנה,
תן לי אור כדי שאוכל להיכנס בבטחה אל החשכה.
והוא השיב, צא לחשכה והנח את ידך ביד אלוהים.
זה יהיה לך מואר יותר ובטוח יותר מהדרך המוכרת.
במהלכם של כל חיים יש שאדם צריך להפליג אל הלא נודע, ללא מפה או מצפן. ימים אלו עלולים להיות זמנים של ייאוש ופחד והם עשויים להיות זמנים של גילוי...למרות האתגרים והקשיים הרבים בהפלגה בים, "הרוח תמיד נושבת בכיוון הארץ המובטחת." ראיתי אנשים רבים מרימים מפרש ותופסים את הרוח הזאת. יש בחיים חסד שראוי לאמון. במאבקנו על החירות איננו עזובים ואיננו לבד.
קריאה מהנה, ענת
|
