​הסבר כללי-
טקס/סדנה לריפוי וחיבור לתודעה גבוהה, מקושרת,מאוחדת ומוארת. ריפוי הזכרי והנקבי. עבודה עם סמל העיגול והנקודה (המעגל והמרכז) התהליך מתקיים באובליסק באזור עתיקות קיסריה, בשדה בחוץ. פתוח לכל אחד ואחת. גברים ונשים. אין צורך בידע קודם.

בסדנה או בטקס אנחנו מתחברים למהות האובליסק והאנרגיה שלו על ידי התהלכות סביבו כמה פעמים.
הסדנה כוללת הסבר על האובליסק, קטעי קריאה מהספר שלי, מדיטציה, עבודה עם קלפים ומעגלי שיתוף.

אז איך הכל התחיל....
לאובליסק בקיסריה הגעתי ביולי 2020 בעקבות מייל של חברה שהזמינה אותי לבוא לראותו. לא ידעתי על קיומו לפני זה, והופתעתי לגלות שיש דבר כזה כאן בארצנו הקטנטונת... מיד למחרת בבוקר מצאתי את עצמי מגיעה לאובליסק. עמדתי מול שער האבן ,נרגשת, כשעברתי את השער וראיתי את האובליסק מרחוק הבנתי שמשהו מיוחד עומד לקרות. התחלתי ללכת ,חוצה את השדה, ועם כל צעד התרגשותי גוברת.
ככל שהתקרבתי נשימתי הואצה, ולא רציתי לחכות יותר. התחלתי פשוט לרוץ לקראת האובליסק, כמו לקראת אהוב שלא ראיתי הרבה זמן ואני רצה לחבק אותו. תוך כדי ריצה התחלתי לבכות ולרעוד, מבלי לדעת למה שילבתי את ידיי על החזה, הרכנתי את ראשי והמשכתי לרוץ. כשהגעתי למרגלות במת האובליסק עצרתי,חלצתי את סנדלי, ועליתי את המדרגות רועדת כולי. עמדתי מול במת האובליסק, ומיד כרעתי לחבק אותו, ידיי מושטות קדימה לעברו ואני צמודה אליו ככל יכולתי, מנסה להרגיש אותו קרוב לליבי, לנשום יחד איתו...
אחרי זמן מה נרגעתי, הצלחתי להסדיר את נשימתי ומיד קמתי, נעמדתי והתחלתי להסתובב סביב הבמה, ידי הימנית מושטת הצידה מונחת על הבמה, והשמאלית פרושה באוויר. הקפתי את האובליסק בעיניים עצומות, בנינוחות וביטחון כמו עשיתי זאת אינסוף פעמים, הרגשתי בבית. במקום הטבעי והנוח,הכל הרגיש מוכר כל כך. מיד 'ראיתי' את הטקסים שהיו נהוגים, את המנהגים הקדומים, ואחר כך גם קיבלתי את ההסברים והמסרים מה שנועדנו לעשות כיום, בעידן שלנו, עם האובליסק.

לקח לי כמה חודשים לקבל את האומץ ולממש את המסר שקיבלתי. הגיע מסר ברור,שכלל את שמות המשתתפים הראשונים 6 גברים ו 6 נשים. כשפניתי לכולן וכולם הם הסכימו. וכך נוצר הטקס הראשון. זה היה יום מרגש ומשמעותי מאוד עבורי ועבור המשתתפים והמשתתפות בטקס הזה. הטקס הוקדש לריפוי בין המינים, וליצירת מרחב המאפשר חיבור למימד גבוה, מקושר ומאוחד. והמסרים והתהליכים אכן הגיעו וקרו... זו הייתה חוויה עוצמתית ומיוחדת מאוד! 

אחרי זמן מה הגיע המסר לקיים עוד סדנאות וטקסים לקהל הרחב, לכל מי שמעוניין/ת ומרגיש שהאובליסק קורא לו. אז הנה זה נפתח עבורכם/ן-מוזמנות ומוזמנים להירשם. 
***

כמה מילים על האובליסקים מתוך ידע תקשורי שהגיע אלי במפגש הראשון באובליסק:
האובליסקים מראים את הזמן (השעה) לפי הצל שהם עושים,זה גם כיוון האנרגיה, זרימת האנרגיה. בכל פאה אפשר להתחבר לשמש באופן אחר. אור וצל, זריחה ושקיעה וכו'. קרני השמש נלכדו בקצה האובליסק, בראשו, בפירמידה שלו,ומחזירות אור ונהיות כמגדלור המסמן את מיקומו. היה קשר אנרגטי ואור בין האובליסקים השונים כנקודת אנרגיה ותקשורת בין קרקעית והעברת מסרים. מתחת לאובליסק יש חלל "ריק" בו נשמרת האנרגיה שהאובליסק אוסף לתוכו. כשהולכים מסביב לאובליסק מתחברים לאנרגיה שיש בו ו"נטענים" אנרגטית.מסרים נוספים יכולים להגיע אלינו. כשמסתובבים סביב האובליסק יוצרים את סמל המעגל והנקודה. האובליסק הוא הנקודה-העמוד , הציר ואנחנו יוצרים את המעגל שאנחנו סובבים סביבו. גם על מבנה האובליסק וגם במרחב מתחת (בשדה הפתוח).
****

קטע מתוך הספר שלי:  "קלאופטרה- המומיה החיה" 
"הבטתי למעלה וראיתי את העמוד, את האובליסק המקודש שלנו, אליו היו מחוברות וקשורות הנשים. לא האמנתי למראה הזה,כיצד זה יתכן? האובליסקים המקודשים היו מרכז הטקסים, אליהם היה נאסף הקהל לשאת תפילה, להתקדש, לעבור תהליך ניקוי וסליחה, להתחבר לאלים ולשאת קריאה לעזרה. את האובליסק היינו מקיפים בהתמסרות מלאה. מטוהרים ויחפים בדממה עמוקה. כל אחד ואחת יכלו להגיע לאובליסק אם רצו. לרוב היינו מגיעים בקבוצות בטקסים, בתהליכי חניכה שונים. רוב האנשים היו מגיעים, מחכים בטור לתורם, עולים, מסתובבים כמה סיבובים ויורדים ומחכים להשלמת הטור ויצירת המעגל ואז מתהלכים יחד במעגל מסביב לאובליסק בתחתיתו, בשדה העוטף אותו ,או במרחב המקודש שלו. האובליסק כמרכז ואנחנו סביבו בתנועת המעגל. לעיתים היה נשאר הקהל לקבל מסרים מהאלים על ידי הכוהנים המבורכים. אלו היו טקסים עתיקים, מלפני אלפי שנים, שהשתמרו ועברו בין הדורות והאנשים. ידעתי שבעבר אלו היו אירועים יותר תכופים וזמינים והיו מרכז החיים והאמונה. בזמן חיי האלו זה הלך והתרחק ונשאר רק כטקס שנועד להשתמר ולהיזכר, והתרבות התנהלה כבר במקום אחר. ארמון המלוכה וחצרותיו היו המרכז, ולשם כולם נשאו פניהם, אך מרחב זה היה מיועד רק למי שהותר להיכנס והיה מקורב למלוכה, וכך נוצרו פערים ומעמדות שלא איפשרו לכולם להיות חלק מההתכנסויות. מרבית אנשי הכפרים כבר נותרו ללא שייכות לטקסים, הרגישו נטושים, מרומים, אך נותרו נאמנים לאלים הגדולים ולאנשי המלוכה שהיו נציגיהם עליי אדמה. ובכל זאת האובליסקים היוו נקודת מרכז בין הכפרים, והיו מתקיימים בהם עוד תהליכים וטקסים לעיתים. ואני ידעתי בתוכי שפעם גם האובליסקים היו לעוד שימושים נסתרים, מהותיים ורוחניים גבוהים. קצה האובליסק היה עשוי כפירמידה, זאת כולם יכלו לראות, אך הם לא ידעו שבקצה הפירמידה הזאת היו חריצים מארבעת הכיוונים שקלטו את אור השמש והחזירו אותו חזרה. כך הפך כתר האובליסק למקור אור שיכל להדהד למרחוק וליצור קשר וחיבור עם אנשים ועוד אובליסקים שהיו מחוברים ביניהם.האובליסקים ישבו על נקודות אור, מרכזים אנרגטיים חזקים, תת קרקעיים, בלתי נראים, שהוסתרו וחוברו על ידי האובליסק כפי שהיו הפירמידות עצמן. מתחת למבנה האובליסק היה חלל, לכאורה ריק, אך למעשה זו הייתה דרך מעבר, לרשת שחיברה מתחת לאדמה. בזמנים קדומים, כשהאנשים עוד היו מחוברים לעולמות התחתונים הגבוהים, ולא רק לצורת הקיום כאנשים, מבנה האובליסק והפירמידות היו משמשים כמעברים. כמעין תחנות כוח שהניעו את האנרגיה ברשת הזאת, מתחת ומעל האדמה. הידע הזה היה מוסתר, ועבר רק דרך אנשי האור והחכמה, אנשי הידע וההצפנה. אך עם חלוף הדורות והשנים הדבר הלך והוסתר, ואף נאסר ,והידע נגנז. מה שנותר הוא המבנים המדהימים- הפירמידות והאובליסקים הגבוהים שנראו לאנשים רק בחלקם הגלוי, על פני האדמה. האנשים עדיין הרגישו את עוצמתם וכוחם של האובליסקים והפירמידות, ולכן המשיכו להגיע אליהם לעיתים לתהליכים מקודשים ולטקסים והיו כך מתחברים לכוחות האלים. לכן כשאני עוד חייתי בארמון זכיתי להגיע ולהשתתף בטקסים, בהם היינו מגיעים לאובליסקים, מסתובבים ומחוללים, מהמהמים שירים וניגונים ומעירים את תודעתנו ורוחנו לחיבור עם הכוחות העליונים...."
****

דמי השתתפות- 150 ש"ח 
לפרטים נוספים והרשמה - ענת anatharlevor@gmail.com