חודש אב ומשמעותו לעבודת מודעות
חודש אב הינו החמישי למניין החודשים במקרא אשר מונים מניסן, והאחד-עשר למניין מחודש תשרי.
פירוש השם אב: לשם החודש ייתכנו מספר הסברים: באכדית, abuפירושו קנים. על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. בבבלית, פרוש השם הוא אש – חודש זה נקרא כך על שם החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה. במסורת היהודית נקרא החודש "מנחם אב" כנחמה על כך שלמרות הצרות והפרעות אשר פקדו את עם ישראל בחודש זה, ירחם עלינו הקב"ה כרחם אב על בניו. בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.
ט' באב- אב הוא חודש קשה לעם ישראל, כפי שכתוב במשנה: "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית ד', ו'). החל בראש חודש אב מתחילים לנהוג במנהגי אבלות ועינוי מסוימים, שהולכים ומתרבים ככל שמתקרבים לצום תשעה באב - שיא האבל על חורבן בתי המקדש.
ט"ו באב- הנה, אך חולף לו שבוע ימים וכבר מגיע ט"ו באב, יום שאותו מתארים חז"ל במילים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" (תענית ד', ז'). יום שכולו אהבה ושמחה, חגיגות עממיות בכרמים בזיקה לחגיגות הבציר. ביום זה בוטלו המעמדות והוא נושא מסר ערכי חברתי: "בחמישה עשר באב וביום הכיפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן שאולים (כלומר השאילו אחת לשנייה את שמלותיהן כביטוי לשוויון בין המעמדות), שלא לבייש מי שאין לו" (מסכת תענית כ"ו עמוד ב'). מהו ט"ו באב? מדוע הוא יום שמח כל כך? ומה הקשר בינו לבין יום הכיפורים?
יום שהותרו בו השבטים והותר שבט בנימין: בימי משה, באו אליו בנות צלופחד, שאביהן נפטר ולא הותיר אחריו בנים יורשים, ותבעו לרשת את נחלתו. הבנות זכו אמנם בנחלת אביהן, אולם נאסר עליהן להינשא לאיש שאינו מבני שבטן, כדי שהנחלה לא תעבור לשבט אחר. כך נקבע שאסור לבנות שירשו את אביהן לבוא בקשרי נישואין עם בני השבטים האחרים.
כעבור שנים רבות, בעקבות מקרה פילגש בגבעה (ר' שופטים י"ט-כ"א), נשבעו בני ישראל שלא להשיא את בנותיהם לבני שבט בנימין. שני איסורים אלה גרמו צער גדול לעם ישראל. האחד סיכן את קיומו של שבט שלם, והשני ציער את הבנות שהוגבלו בבחירת בן זוגן. חכמי ישראל בדקו היטב את האיסורים, והבינו שאיסור נישואיהן של יורשות לבן שבט אחר, חל אך ורק על דור כובשי הארץ, שבו אסור היה להעביר קרקעות משבט לשבט. ובדומה, קבעו שהשבועה שלא להשיא את הבנות לבני שבט בנימין חלה רק על הדור שנשבע אותה, ולא על צאצאיו. היום שבו הותרו האיסורים היה ט"ו באב.
עבודת מודעות: "בין המייצרים" – בחודש אב ,ב ט' באב, מסתיימת תקופת בין המייצרים שהחלה בחודש תמוז,בצום י"ז בתמוז.
מבחינת היהדות זו תקופה של אבל ופורענות שבה צריך לנהוג במשנה זהירות, אך מה עוד ניתן ללמוד מתקופה זו? מהו מיצר עבורנו מבחינה רוחנית? מבחינת התפתחות של התודעה ועבודה פנימית?
מיצר –משמעות המילה במובן 'צר' , צרות והביטוי "צרות עין". גם המילה צרות=צרה ברבים,כלומר 'בעיה' נכתבת אתו דבר. אם כך כשאנו במייצר נוצרת בעיה=צרה. אך במילה מיצר מסתתרת גם המילה 'יצר'. איזה יצר מתעורר בנו כשאנו מרגישים במייצר? כשצר לנו? האם בצרות הזו יש רק יצרים קשים ושליליים? כיצד ניתן להפוך את תקופת המייצרים לתקופה של יצירה? של התפתחות, והיפתחות? מי שנמצא במייצר יכול להיות גם מייצר מבינת פועל,כלומר עושה.. אם נשנה את סדר האותיות של המילה 'יצר' נקבל 'ציר'. אז אם נמצא את הציר שלנו ,נוכל ליצור ולייצר ולצאת מהמייצר שלנו.
אך גם כאן חשוב להיזהר ולהבין באיזו יצירה מדובר, שלא תהפך לצרה...כשאנו פוחדים להיות במייצר,אנו פוחדים לעצור ולכן רצים כל הזמן. שהרי זה ההפך מיצר=רצים. אנו פחדים מהמייצר אז אנו רצים,מעמיסים עלינו,מתבלבלים, מתעייפים ונחלשים...ורק אז כשהגוף נעשה עייף וחולה אנו נאלצים לעצור,להיכנס לצרות של האי -עשייה ומרגישים שוב במייצר... האם נוכל להיכנס למייצר מתוך בחירה מודעת? להפסיק לרוץ,להיכנס למנוחה,לשקט,לאי- עשייה, להתבוננות, למצב של למידה,שאילת שאלות וקבלת תשובות, מציאת אמת (א-מת,=חי,) ולחיות מתוך שמחה.... ההיפך מצר הוא גם 'רחב' , אנו רצים להרחיב אבל חשוב שהדבר יהיה מתוך בחירה, מהפועל 'בחר' (כי אחרת ההפך הוא 'חרב')
אם כן,דווקא במקום הצר,זה שאין לכאורה מה לעשות בו, ומשעמם לנו,שהוא לא רחב או מגוון, במקום הצר הזה יכולה להתפתח יצירה פנימית,לימוד והתפתחות רוחנית,העמקת המודעות. כשאנו הופכים את ה 'צר' ל 'רץ' אבל עם כוח פנימי, אז נקבל את הרצון= רץ+און ,שבעזרתו אפשר לצמוח...
אז איך אפשר לתרגל זאת? ישנן טכניקות פשוטות ונגישות לכל אחד מאיתנו שלא מחייבות הנחיה או עלות כספית כגון: מדיטציה,שהות בטבע במקום אחד, כתיבה או יצירה חופשית, וכל דרך המתאימה לכם. ישנם גם משפטים שניתן לכתוב לעצמנו ולתרגל איתם ,(כלומר לקרוא אותם כמה פעמים ביום,לעשות איתם מדיטציה וכו') כגון: 'אני טובה ואהובה גם כשאני לא רצה,לא עושה (כלפי חוץ בגשמי) כשאני במנוחה ושקטה'. ובלי השלילי- 'אני טובה ואהובה במנוחה שקטה'. 'אני אהובה וטובה ביצירה פנימית שקטה'. 'אני מחוברת לציר שלי ויוצרת בשמחה'. 'אני מחוברת לרצוני הפנימי ושמחה'. ועוד... (המשפט בגוף ראשון,הווה, חיובי)
בהצלחה...
ענת
