|
חודש טבת הוא החודש העשירי למניין החודשים מיציאת מצריים, והחודש הרביעי למניין החודשים מבריאת העולם בתשרי.
בחודש זה שלושה צומות:
בשמונה בטבת- תורגמה התורה ליוונית על פי גזרתו של תלמי מלך יוון.
בתשעה בטבת- מתו עזריה ונחמיה ,שהעלו את ישראל מבבל ופעלו רבות לחיזוק העם. שני צומות אלו נקראים "תעניות צדיקים" וצמים אותם יחידים מהציבור, והם מוכרים פחות.
צום עשרה בטבת- זהו צום "תענית הציבור", והוא חל ביום בו הטיל נבוכדנצר מצור על ירושלים, שנמשך שלוש שנים.(העיר הובקעה בתשעה בתמוז)
מזל החודש- גדי. ונאמר על כך שלאחר הגשמים השדות מוריקים והגדיים יוצאים לשדות...
שמות החודש- מקור השם בבבל. באכדית שמו "טביתו" ומשמעו- משהו ששוקעים בו. יתכן והכוונה לגשמים והבוץ שלאחריהם.
במקרא מוזכר השם במגילת אסתר "בחודש בעשירי הוא חודש טבת" (ב: ט"ז) על כך נאמר שטבת מלשון 'טובה' , זהו החודש בו אסתר- הדסה נלקחה לארמון המלך אחשוורוש,ומכאן צמחה טובה לעם ישראל ובוטלה הגזרה של המן.
פרשנות נוספת לשם היא מלשון 'הטבה' – תיקון ,שיפור. וזה נאמר בהקשר של ראש חודש טבת, וסיום חג חנוכה שחל למעשה ביום ב' בטבת, אז דולקים כל נרות החנוכייה. ראש החודש משפיע על כל המשך החודש וכך יש לנו את הטבת הנרות והשפע בחודש טבת. ברמה הרוחנית אם הצלחנו להדליק את האור הפנימי בתוכנו במהלך חג חנוכה, והתחברנו לעצמנו ולאמונה שלנו ביקום וביכולותינו, אז הצעד הבא הוא החיבור לגשמי, לשפע וליכולות שלנו להשיג את מבוקשנו. שפע זה נמצא למעשה בחודש טבת. עוד סימן נחמד לטוב הוא שבחודש זה יש תמיד 29 יום= כ"ט= כל טוב!
הזמן בטבע- חודש טבת הוא חודש הממשיך בקור ובחשיכה. זהו הזמן להיות בחשיכה מתוך בחירה, לשמור את האנרגיות שלנו בתוכנו ולא לבזבזן לשווא. הצמחים וחיות רבות יודעים ועושים זאת במשך חודשים אלו. זה הזמן להתמלא,לצבור כוחות,לנוח ולבחון מי אנחנו ומה אנו רוצים להיות? חודשי השלכת כבר חלפו והשלנו את כיסויינו על מנת להתחדש שוב. עלינו כבר נרטבו מהגשמים, נרקבו וחזרו לאדמה כחומר מזין להמשך קיומנו. ועכשיו אנו נחים, אוגרים מים וכוח להמשך תהליך הצמיחה שלנו, לקראת הלבלוב העתיד לבוא בחודשים הבאים במחזור הטבע לו אנו שייכים. גם הזרעים או הפקעות עושים דבר דומה...
עבודת מודעות:
אז מה הקשר בין שפע האור שמתחיל את חודש טבת,לתקופת הקור והחושך בטבע?
בחודש כסליו עסקנו בהדלקת האורות ומציאת נקודות החוזק שלנו ובסביבתנו. (ראה מאמר קודם לחודש כסליו) עכשיו מתוך היכולת הזו לראות את הטוב והאור בכל מצב ובכל אדם, אפשר להמשיך את התהליך וליישם את מבוקשנו ברמה הגשמית. הדלקת האור הפנימי מהווה את הבסיס והשלד לעבודתנו.לא רק כדי לדחות את החושך, אלא כדי לבנות מבנה אחר, (מקביל למבנה החשוך או הפגוע), אשר בנוי מאור וטוב והוא חזק מעצמו, לא כמתנגד לחשיכה. החשיכה היא מבורכת כאשר אנו בוחרים להיות בה,להקשיב ולהמתין. לבוא מתוך סקרנות לגילוי מחודש של עצמנו,לקראת נביטה וצמיחה עתידית שלנו ושל כל הסובב אותנו. המבנה שאנו בונים ברמה הרוחנית, בתוך נפשנו,יבוא לידי ביטוי בגשמיות, בחומר שהננו ובסביבתנו הגשמית. במקום להיאבק בחשיכה ובקור, אנו מתבוננים בה, לומדים אותה,ובאים לקראתה מחוזקים באורות שכבר הדלקנו ונותנים לנו את השפע והברכה. החשיכה או הקור יחלשו מעצמם כשלא נשים אותם במרכז, כשלא נפעל מתוכם, אלא נביט בהם כצופים מהצד. אולי אפילו נהנה ממחזה משעשע או מותח... (מבחוץ הכול נראה אחרת...)
הצהרה חיובית- זהו כלי 'פשוט' לעבודת מודעות וערנות,שמהווה המשך לתהליך הדלקת האור הפנימי שבנו, שלא דורש אנרגיה פיסית כמעט בכלל, אך יכול לחולל שינוי משמעותי וחשוב לבניית מבנה מחודש משלנו.
מתוך התבוננות בחשיכה שלנו, הקושי הכאב, מתוך התבוננות ולא הזדהות, אנו יכולים לזהותו ולהגדירו. השלב הבא הוא הפיכת ההגדרה לחיובית בזמן הווה. את המשפט שיצא לנו אנו אומרים כהצהרה בגוף ראשון, ומשתמשים בה כמה שיותר פעמים ביום. בכתיבה, בדיבור או אפילו רק באמירה פנימית הכרתית. העמקת ההצהרה יכולה להיעשות במדיטציה או ביצירה חומרית של ההצהרה,כדי להמחישה ולהפכה למציאותית יותר עבורנו.
לדוגמא:
א.זיהוי והתבוננות- כאב פיסי בגוף: בגופי יש כאבי..../ אני חש.... זה מתאים כמובן גם למצבים רגשיים ולא רק פיסיים-כדוגמא: אני חסרת סבלנות ל... / אני פוחדת ש...
ב. הפיכה לחיובי בהווה- במקום לומר :"אני לא רוצה לחוות את כאבי ...."- "אני לא רוצה להיות עצבנית"..
נאמר :"אני חווה תחושות נעימות של.."./ "אני בריא ומתפקד...." / "אני סבלנית כש..."
ניתן לכתוב בהתחלה משפטים רבים המתארים את המצב הקיים ואת המצב הרצוי, ולבסוף לבחור משפט אחד מתומצת וברור שמגדיר במדויק את מבוקשנו. שיהיה לנו קל לזכור אותו בעל פה. אח"כ אפשר לעבות את המשפט במשפטים 'תומכים' ומשלימים ...
בהצלחה!
|
