|
החודש הרביעי מניסן, מיציאת מצריים. החודש העשירי מבריאת העולם בתשרי,ראש השנה.
מקור השם- בבלי "דומוזו"= אל הפריחה,הצמיחה והפריון והתעוררות הטבע,מולך בחודשי האביב (ניסן ,אייר,סיוון) בחודש תמוז עם כמישת הצמחים בטבע מת האל תמוז. סביב מותו התנהל פולחן שבו הנשים היו מבכות את יום מותו. גם נשים יהודיות אימצו מנהג זה לפי דברי יחזקאל: "הנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז...." (יחזקאל ה').
בחודש זה הטבע כמל ומתייבש אחרי הקציר, אך גם מתחדש. זו עונת פירות וירקות הקיץ, כדוגמת הגפן המוריקה ובציר הענבים... ( ב"לוח גזר" שם החודש ירח זמר, בו זומרים ובוצרים את הגפנים) זהו תהליך טבעי ומחזורי.
מנהגי החודש ביהדות- בחודש תמוז חל צום י"ז בתמוז. בתאריך זה החל המצור על ירושלים ומיום זה מתחילה ספירה של שלושת השבועות עד תשעה באב-חורבן הבית. תקופה זו נקראת "בין המייצרים", ובה נוהגים מנהגי אבלות. אלו ימי פורענות ויש לנהוג בהם במשנה זהירות. צום י"ז בתמוז נקבע על חמישה מאורעות שקרו לעם ישראל: השתברו לוחות הברית, בוטל קורבן התמיד בבית המקדש הראשון, הובקעה העיר בחורבן בית שני, אפוסטמוס הרשע שרף את התורה, הועמד צלם בהיכל.
מנהגי האבלות בתקופת "בין המצרים": צום בי"ז בתמוז, ממעטים בשמחה, לא יוצאים לבילויים,לא מסתפרים או מתגלחים, לא לובשים בגדים חדשים,לא אוכלים פירות חדשים ולא מברכים "שהחיינו", נוהגים לתת צדקה.
מזל החודש- סרטן-נקבע על פי צורת הכוכבים בחודש זה. וכי בתקופה זו מתרבים סרטני המים... פירושים למשמעות המילה סרטן: סר+ טינה, להסיר את הכעס. סר+"טן", טן= כאוס בארמית. זו הזדמנות לקבל חיסון מפני סרטן גשמי ורוחני...
משמעויות רוחניות פנימיות- חודש תמוז הוא חודש השמש, השמש יוצאת במלוא עוצמתה, מאירה וקבועה,יציבה וחזקה. השמש כביטוי לחוקי הטבע הקבועים, לאלוהות הקבועה. התגלות ההארה העליונה המשולה לשמש, המאפשרת לנו הסתכלות פנימית, ראיית הדברים שמתחת לפני השטח,מעבר להסתר. ראיית הפנימיות שבכל הדברים והמצבים, לאפשר להארה עליונה וברורה להיכנס לחשיבתנו לחיינו ולפעול בעולמנו, ולהפוך את הבלתי חיובי, לחיובי.להוציא את האור מהחושך,את הטוב מהחסר והרע.זווית ההסתכלות שלנו על המציאות היא פרי עינו של המתבונן, ומשתנה לפי מצבי הרוח שלנו ומצבי הנפש שלנו, לעיתים אנו רואים את החושך שמכסה על האור הטבעי והאלוהי שבנו ובכל. כדוגמת "פרשת המרגלים" (שקדמה לחודש תמוז). המרגלים חטאו והחטיאו, פספסו את מהות הדבר. הם ראו את הארץ כ"ארץ אוכלת יושביה" ואחריהם יהושוע בן נון וכלב בן יפונה ראו את הארץ כ"ארץ זבת חלב ודבש". כדי לראות את הטוב עלינו לעשות טוב. החסד הוא הכוח בנפש האדם שיכול להפוך את החושך לאור. לחיות מתוך הכרת הטוב, בהודיה על היש ובסבלנות וסלחנות עד רגיעת הגל המסעיר,ובוא ההארה לדברים החשוכים בחיינו. וכדבריו של דויד המלך בתהילים: "מי האיש, החפץ חיים, אוהב ימים, לראות טוב. נצור לשונך מרע, ושפתייך מדבר מרמה. סור מרע עשה טוב, בקש שלום ורדפהו".
|
